אני מסכמת מאמר מ-Harvard Business Review, בנושא תחושת קהילתיות במקום העבודה, אך לדעתי הטיפים כאן נכונים לכל תהליך קהילתי.
המאמר מגדיר קהילה, כקבוצה של אנשים החולקים דאגה הדדית - לרווחת האחר. לאור העבודה ההיברידית והאתגרים שהקורונה העלתה בעולם העבודה, נערך סקר בקרב 1,500 אנשים על תחושת הקהילתיות שלהם במקום העבודה.
הממצאים הראו כי התחושה ירדה ב-37% בזמן הקורונה. אך בבד בבד, העובדים\ות שהעידו כי הם חשים\ות את תחושת הקהילתיות, הראו 58% יותר תחושת שגשוג בעבודה, 55% יותר מעורבות ו-66% סיכויים גבוהים יותר להישאר במקום העבודה. בנוסף, הם\ן העידו כי חווים\ות פחות לחץ ומרוצים\ות יותר מחייהם\ן גם מחוץ לעבודה.
המאמר נותן טיפים ליצירת תחושת קהילתיות במקום העבודה:
1. יצירת הזדמנויות ללמידה הדדית. כגון: עובדים בכירים מאמנים עובדים חדשים, או הרצאות העשרה המועברות על-ידי העובדות עצמן על תחומי העניין שלהם.
2. כוחה של נוסטלגיה: יצירת זכרונות וארועים משותפים. כגון: ימי הולדת, ימי נישואין, טיולים וכד׳. מחקרים מראים שפעילויות משותפות מעלות את החוסן הנפשי ומורידות חרדות ותחושת בדידות. זה מעודד א.נשים לפעול בנדיבות (לאחל יומולדת שמח, או לברך על ארועים משמעותיים).
3. אכילה משותפת ובישול משותף. בטרייגר גריל בנו מטבח משותף לעובדים\ות, בו העובדים\ות מבשלים\ות ביחד את ארוחות הבוקר ולעיתים גם את ארוחת הצהריים. כשעובד אחד מבשל לעובדת אחרת, המחווה מראה על אכפתיות. העובדים\ות בחברה דירגו בסקר האחרון את התרבות הארגונית 9 מתוך 10, ו-91% דיווחו על חיבור לחזון, ייעוד וערכי החברה. בסקר נוסף שנערך במערך כיבוי האש בארה"ב נמצא כי פעילויות משותפות, כגון: אכילה משותפת, ואחריות משותפת על הארוחות, הביאו לביצועים טובים יותר בעבודה. בזמן הארוחה המשותפת, קיימת הזדמנות לסיור מוחות בין המנהלים/ות ובין שאר העובדים/ות, הזדמנות וזמן להיכרות בלתי פורמאלית, והולדת שיתופי פעולה בסביבה שונה.
4. חיבור לקהילה המקומית. העבודה אל מול הקהילה המקומית יכולה לעורר השראה בעובדים ובעובדות. ניתן לערב את הקהילה בקבלת החלטות, להכשיר חברי וחברות קהילה למשרות שלא מאויישות ועוד.
5. חוויות וירטואליות משותפות. שיתוף פליי-ליסט, ספר מתכונים, שאלות פתוחות ומהנות שניתן לשלוח לצווות לפני ישיבות, אתגרים משותפים שאפשר להיפגש ולפתור ביחד.
6. מאמץ קבוצתי למנוחה והתחדשות. ההתרחקות מהטכנולוגיה היא מאתגרת. רבים השיבו בסקר שאינם\ן לוקחים\ות הפסקות או לוקחים הפסקות מועטות. האתגר להתרחק מטכנולוגיה יכול להפוך למשימה קבוצתית, בכך שחברי הצוות יחליפו את ההפסקות שאינם\ן לוקחים\ות מהמחשב, בפגישות. באחת החברות שניסתה זאת, נמצא כי המשימות הסתיימו בזמן מופחת, ודיווחו על תחושת עומס פחותה.
המאמר מסכם בכך שקהילה יכולה להוות כלי הישרדותי - היא מאחדת אנשים לעבור דברים מאתגרים ביחד - ועוזרת לשנות לאנשים את התפיסה ההישרדותית לתפיסת שגשוג. כפי שמצאו, תחושת קהילתיות גורמת לאנשים להישאר בארגון זמן רב יותר.
לקריאה במאמר המלא, ניתן ללחוץ כאן
בתמונה: כישורי הבישול שלי. כנראה אצלי לא יעבוד הבישול המשותף